אחד האלבומים הישראלים האהובים עליי מהעשור האחרון. ג'קסון כהן מצליחה לעורר תחושה של אינטימיות, כאילו היא ממש מושיבה את המאזין לצידה, על יד הפסנתר, וחולקת עימו עולם ריגשי עשיר ואישי מאין כמוהו, שאותו היא מביעה בפשטות עמוקה, בכנות, וביופי פוצע, שקשה למצוא להם שני. אם עוד לא הכרתם אותה, תלחצו פליי, תעצמו עיניים, ותרגישו איך הלב נפתח.
